סוגים היסטוריים של התחזית: מושגים ופרשנויות

השקפת עולם היא סוג מורכבתודעה, אשר מטבעו היא צורה משולבת קיימים הוא ברמת תודעת פרט, ומסה. הדבר בא לידי ביטוי בעובדה כי מושג האידיאולוגיה, סוגים הסטוריים של פילוסופיה כוללים מגוון של אלמנטים - מידע, ערכים, ידע, עמדות ודפוסי חשיבה והתנהגות, עמדות ואמונות, ועוד הרבה יותר. לכן חקר הפילוסופיה עוסק במגוון דיסציפלינות מדעיות: מהות אפיסטמולוגי רואה בפילוסופיה, סוגים הסטוריים של פילוסופיה למדו את התחום של ההיסטוריה ותרבות, גילויים מקומיים של אידיאולוגיה נשואה פסיכולוגיה, סוציולוגי, מדעי מדינה ועוד מספר המדעים אחרים.

בצורתו הכללית ביותר, לכל סוגי השקפות העולם ההיסטוריים יש אותו מבנה מבני, שבו מובחנים המרכיבים הבאים:

- קוגניטיבית, המבוססת על הכללותניסיון מקצועי, ידע מקצועי, מיומנויות ומידע מדעי. כתוצאה מכך, כל אדם מעלה במוחו תמונה מסוימת של העולם, שבה יכולים אלה או מאפיינים אחרים הקובעים את תכונותיה של תמונה זו (דתית, מדעית, אופתולוגית וכו ') לגבור.

- אלמנטים נורמטיביים-ערכים מורכביםאידיאלים ונורמות, אמונות ואמונות שפותחו על ידי אדם בתהליך של סוציאליזציה ואשר מתקבלים על ידו כתוצאה של חינוך. הם משמשים קריטריונים לחשיבתו ולהתנהגותו של האדם, בסיס הזהות החברתית-תרבותית שלו.

- מתחם רגשית-רצונית הוא הביןבדרך כלל באמצעות ביטויי התנהגות. כאן מתממשים ערכים, אמונות, עמדות בפעולות קונקרטיות ומלוות אותם, צבעים רגשיים וחושניים מתאימים.

- סוגים היסטוריים של Outlook מכיליםמרכיב מעשי המבטא את הרצון והנכונות של הפרט לפעול במצב זה בדרך זו ולא אחרת. זה בא לידי ביטוי, בעיקר באמצעות עמדות אישיות, אבל המניע הראשוני הוא השקפת האדם. יישום מעמיק של עמדות ואמונות, אחרי הכל, הוא "האות" לחברה על טבעו ותכונותיו של העולם השקפה של כל אדם, בלעדיו, זה פשוט יהפוך להפשטה.

בהתחשב בתפיסת עולם זו, כמערכתהמשקף את היחס של הפרט אל היקום, משקף את התנהגותו, יש להכיר בכך שלא מדובר בדוגמה, אלא בחומר המתווך מבחוץ גם בחלל ובזמן. עובדה זו מאפשרת לנו לזהות את הסוגים ההיסטוריים העיקריים של השקפת העולם ולנסח את הכרונולוגיה של היווצרותם.

מבחינה היסטורית, הסוג הראשון של השקפת העולם היהדתית-מיתולוגית, שתכונתו האופיינית היתה שאנשים ניסו לתת תשובות לשאלות שמעניינות אותם בצורה של מסורות מיתולוגיות ודוגמות דתיות. הדוגמה והמיתוס היו הידע הראשוני של האדם וגילו לו תמונה של העולם שבתוכו בנה את חייו ויצרו את רעיונותיו ואת עמדותיו להתנהגות. צורה זו של השקפת עולם היתה עקבית למדי עם רמת ההתפתחות של הציוויליזציה ומידת שליטת האדם בטבע.

הצורה ההיסטורית הבאה של השקפת העולם הפכההפילוסופיה. זה נספג מן המיתולוגיה והדת לא רק את רוח הראייה בעולם ואת כמות המידע והידע, אבל את כל השאלות שהאדם ניסה לקבל תשובה. צורה זו מאופיינת ברציונליזציה משמעותית של השקפת העולם, בהתקרבותה עם החשיבה המדעית, ולכן יותר שיטתי.

לאחר שהשליטה הפילוסופית של העולם הפכהלא מספיק לנוכח הצטברות של כמות עצומה של ידע ומידע על ידי האנושות, הפילוסופיה חדלה להיות צורת השקפת העולם היחידה, הסוגים ההיסטוריים של השקפת העולם מתווספים עם צורות מדעיות בלבד של הבנת המציאות. הצורה המדעית של השקפת העולם הפכה נפוצה בשל ההתפתחות המהירה של הידע המדעי.

עד כה, הוא האמין כיכל אדם הוא נושא של כמה צורות בבת אחת. או שתפיסת העולם של האדם היא ישות מסונתזת שבה קיימים אלמנטים פרטניים מכל הסוגים ההיסטוריים של השקפת העולם.

</ p>>