זיהומים מיניים: מניעה, תסמינים וטיפול
דלקות מין הן מחלותרוב המקרים מועברים עם יחסי מין לא מוגנים מכל סוג שהוא. על פי הסטטיסטיקה, הנפוץ ביותר הוא זיהום של גבר מאדם, מאשר להיפך. זיהומים מיניים הנפוצים ביותר: gardnerella, נגיף הרפס, ureaplasma, mycoplasma אורגינלי, chlamydia, cytomegalovirus.
יש צורך לזהות בדחיפות סימפטומים אלהלבקר רופא ולעבור בדיקה לזיהומים מיניים, שבמהלכו ייקח כתם כדי לזהות את הגורם הסיבתי של המחלה. על בסיס זה, הרופא ירשום את הטיפול הנכון והולם, אשר יסייע למנוע סיבוכים רציניים. בדיקות דם עבור HIV, עגבת נגיפי הפטיטיס B ו- C נערכים גם.
דלקות מין מתפשטות על ידי טיפוס:
- שלב 1. יש תבוסה של השופכה אצל גברים וצוואר הרחם ונרתיק - אצל נשים. שלב זה מאופיין לעתים קרובות על ידי היווצרות של שחיקה צוואר הרחם.
- 2 שלב. אצל גברים, הזיהום מתפשט לבלוטת הערמונית ולכליות, אצל נשים - לרחם, לנספחים ולדרכי השתן.
- שלב 3. אצל נשים, דלקת של הרחם ונספחים מתפתח לתוך צורה כרונית, קוצים צינורות נוצרים. גברים מקבלים prostatitis כרונית, אשר מלווה על ידי הפרה של היווצרות של זרעונים. חולים ניתן לראות: stomatitis, דלקת הלחמית, דלקת שלפוחית השתן, pyelonephritis.
טיפול
ככלל, הטיפול בזיהומים מינייםמבוסס על צריכת אנטיביוטיקה, immunomodulators ו hepatoprotectors. אם למחלה יש סיבוכים, טיפול לייזר, פיזיותרפיה ואולטרסאונד נהלים. היעילות והתוצאה של הטיפול תלויים במידה רבה בזמן הטיפול בחולה על מנת לסייע לרופא, מהיענות לכל ההמלצות שנקבעו וממקצועיותו של הנרולוג.
מניעה
במקרה זה, אל תשכח כי למסור את הכלאת הניתוחים הדרושים חייב להיעשות על ידי שני השותפים, שכן אחרת זיהום שני יכול להתרחש. השימוש בקונדומים הוא גם אמצעי אמין למניעת זיהומים מיניים.
</ p>>